1.      מזמינים את התושבים להשתתף בדיון או דיונים במקום כינוס, באמצעות פרסום רחב וברור הפונה אל כלל האוכלוסייה, על כל רבדיה – ובעיקר לזו הרלוונטית לנושא של הדיון.

​

2.      מעמידים לרשותם של המוזמנים חומרי רקע, תוכניות, וכל מידע נוסף על מנת להבין את הנושא לקראת המפגש.

 

3.      בכינוס עצמו פורש מנהל המפגש בפני הנוכחים את עיקרי הנושא שעל הפרק: את מטרת המפגש, את הצורך עבורו נדרש הפתרון, את התקציב המוקצב לעניין ככל שיש כזה וכל נתון נוסף היכול להבהיר לנוכחים את הנושא.

 

4.      במקרים בהם כמות המשתתפים בדיון היא גדולה, מחלקים את המשתתפים לקבוצות דיון מונחות בהן נרשמות הצעות התושבים בפרוטוקול מסודר.

 

5.      סיכום כולל של המפגש, מעל גבי פרוטוקול המציג את כלל הצעות התושבים, נרשם ומוצג בפני הציבור באתר האינטרנט של הרשות המקומית תוך פרסום עצם העלאתו לאוויר לעיון כל דכפין, בסמוך למועד הכינוס.

 

6.      לאתר זה מועלים כל המסמכים שהוצגו בפני באי הכינוס וכל מסמך נוסף הרלוונטי לעניין. לאחר מכן מעלים לאתר את פרוטוקול קבלת ההחלטות בנוגע להליך השיתוף הספציפי תוך פרסומו ברבים.

 

7.      בפרוטוקול זה אמורות להיפרט הסיבות שהביאו לאימוץ או לדחיית הצעות התושבים על ידי מקבלי ההחלטות, באופן מפורט. 

 

​​

זהו תקציר ההליך כולו שאמור להישאר באתר לצפייה מאוחרת בכל זמן נתון על ידי כל מי שמעוניין בכך. ביצוע הליכי שיתוף באופן הזה יכולה להבטיח הליך נורמטיבי והוגן המקשה על מניפולציות הנוגדות את רעיון ההליך הדמוקרטי להבנת צרכיהם של התושבים ולאימוץ רעיונות המשדרגים את איכות ההחלטות, הלכה למעשה.